אישה בתנועה ושמלה שחורה קטנה
המציאות של אתמול הפכה לפנטזיה.
להסתובב שוב בבירות העולם. לקפוץ לגיחות אורבניות בערים שוקקות.
לטוס, לבקר בתערוכות, ללכת לקניות, לצאת לבילויים, לפגוש אנשים.
לבלות.
להיות בתנועה.
קולקצית סתיו/חורף 2020 מעבירה את חדוות התנועה.
האשה האוניברסלית בעיר הגדולה.
שמלות שחורות קטנות מנצנצות באקסנטים מתוחכמים – ניטים, פאייטים, חגורות ואלמנטים של קטיפה. תנועה מלאת חיים עליזה בעיר האורות.
את ההשראה אני שואבת מבירת העולם האהובה עלי,
Paris
עיר האורות והאפנה.
עיר של אדריכלות יפיפיה ושיק בלתי נדלה.
עירם של פייר הרמס, איב סאן לורן, כריסטיאן דיור וקוקו שאנל.
עיר שהביאה לעולם את יצירת האפנה המשמעותית ביותר במאה העשרים –
השמלה השחורה הקטנה. או בשם החיבה המקצועי שלה, LBD.
אודרי הופבורן בלוק האייקוני ביותר שלה, הפכה את השמלה הזו לסמל תרבות, בסרט “ארוחת בוקר בטיפאני”.
אבל זה היה הרבה קודם, ב- 1926, כשמגזין האפנה Vogue הציג לראשונה את השמלה השחורה
הקטנה.
עד אז שמלות שחורות נלבשו רק לציון אבל, ובסילואטים עמוסים ומלאי בד.
קוקו שאנל חשבה אחרת.
“השמלה השחורה הקטנה תהפוך למדים של האשה המודרנית” חזה ה- Vogue,
ולא תאר לעצמו שזה יהיה נכון גם אחרי 100 שנה…
